Radio Button - ??????? ?? ????? ????

מוזמנים לעקוב אחרי הפודקאסט החדש פרוגרס בר לעוד פרקים על פיתוח אישי ומקצועיhttps://open.spotify.com/show/0EC1vYtMv8KySqjK6j8q7v?si=sUmA9SjeQ0mCponjPzByPQ--------אני הרבה פעם מרגישה איזשהו דיסוננס בין ההייטק השפוני לבין החיים שאני רוצה לחיות. כמות האוכל, החד פעמי, המסיבות, האירועים, הטיסת היא לפעמים קצת מוגזמת… מדברים לאחרונה הרבה על לחיות חיים מחוברים יותר, להפחית את כמות הצריכה אבל לפעמים זה מרגיש לי שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. הקלטתי את הפרק עם נבות לפני שמשבר הייטק התחיל.  (כן, לפני מלא זמן) בפרק נבות דיבר על הייטקיסטים שחיים כאילו אין מחר, שוכרים דירות יקרות בתל אביב ולא עושים את החישוב שמומלץ לחסוך היום כי לא בטוח שזה יהיה איתך מחר. ואז משום מקום, הגיע משבר הייטק שקצת מכריח אותנו ברצון או שלא ברצון להתחיל לחיות חיים פשוטים יותר. הפרק הזה נראה לי רלוונטי מתמיד, כי אולי הוא יעזור לנו להסתכל על הצדדים החיוביים שהמשבר מביא איתו. בפרק, נבות שיתף שבעבר לא ראה ערך בלחיות חיים צנועים לדוגמה, הדיפולט שלו היה לנסוע במונית, ״מה, הוא יעלה לאוטובוס וידחף עם פשוטי העם?״. אבל אחרי תקופה שהוא חי חיים טובים, הוא חשב, מתי

מוזמנים לעקוב אחרי הפודקאסט החדש פרוגרס בר לעוד פרקים על פיתוח אישי ומקצועי https://open.spotify.com/show/0EC1vYtMv8KySqjK6j8q7v?si=sUmA9SjeQ0mCponjPzByPQ

https://www.amazon.jobs/content/en/our-workplace/leadership-principles

מוזמנים להקשיב לפרק המלא בערוץ החדש של פרוגרס ברhttps://podcasters.spotify.com/pod/show/yudit-asher/episodes/02-e25sfnu?%24web_only=true&_branch_match_id=1128299140054433325&utm_source=web&utm_campaign=web-share&utm_medium=sharing&_branch_referrer=H4sIAAAAAAAAA8soKSkottLXLy7IL8lMq0zMS87IL9ItT03SSywo0MvJzMvWT9V3dC4JLTbLjzRzTAIApy0ZITAAAAA%3Dעופר שני הוא יזם טק והיום גם מורה למדיטציה. מזה שנים רבות הוא משלב בין קריירה ענפה בעסקים ובאקדמיה לחקירה פנימית רוחנית.בתקופה האחרונה, אני מנסה להבין מי אני בלי ה״טייטל״, וזה מורכב. כי העבודה מגדירה אותי כבר תקופה ארוכה. האם אני כיהודית לא מספיק טובה? האם אני חייבת את גוגל או כל מותג אחר מאחורי בשביל להרגיש שווה?בשיחה, עופר שיתף שהרבה פעמים אנחנו מנסים לגלם מישהו אחר, דמות שהסתכלנו לצדדים והייתה נראית דמות מושלמת, כזו שבדיוק אנחנו רוצים להיות. הבעיה, שכשאנחנו מנסים להיות מישהו אחר, אנחנו מתאכזבים מעצמנו ומתוסכלים שאנחנו לא מצליחים להיות מי שאנחנו לא יוכלים להיות.כאן מתחילות כל מיני מצוקות, פיזיות ונפשיות.בשיחה עם עופר דיברנו על הגבולות שבין אישי למקצועי

הפעם עדי הקליטה פרק עם אריאל ורבר - מעצב ויזם. הם דיברו על המסלול שלו מעיסוק בעיצוב, דרך לימודי מדעי המחשב ועד יזמות. אמנם בינה מלאכותית קיימת כבר זמן רב, אבל כידוע בשנים האחרונות היו פיתוחים משמעותיים בתחום, כך שהיום היכולות הן מתקדמות מאד, ובעיקר נגישות מאוד. הרמה כיום היא כזו שהטכנולוגיה מנצחת את הגורם האנושי בכל מיני מבחנים, ואז לא נשאר לנו אלא לתהות - איך אנחנו משלבים את זה בתוך העבודה שלנו, ואיך הטכנולוגיה הזאת יכולה לשפר אותנו ולא להחליף אותנו. אריאל הסביר בפשטות על איך זה עובד בגדול, על הכלים העיקריים השימושיים, איך הוא משתמש בזה ביום יום וכמה עבודה זה חוסך לו. עדי העלתה נקודה מעניינת, שמי שלא יאמצו את השימוש בכלים, אז ישארו מאחור ולו בגלל התמחור של הזמן. אריאל ועדי דיברו על איך בינה מלאכותית יכולה לשפר לא רק תהליך העבודה שלנו כמעצבים ומעצבות, אלא גם שגם אנחנו נוכל לחשוב איפה זה יכול להשתלב במוצרים שלנו. לבסוף אריאל סיפר על המוצרים שהוא פיתח בתחום הבינה המלאכותית (שזה מגניב לגמרי לראות מעצב יזם שמגשים את הרעיונות שלו), כמו למשל המיזם האחרון משתמש ביכולת השפה המתקדמות של המודלים, לשיחה לצורך לימוד שפ

פרק 100 - אז מה היה לנו? בין 1K - 3K האזנות לפרק. מעל 3.3K חברים בפייסבוק. קרוב ל-4 שנים שהפודקאסט קיים. היו לנו הרבה התלבטויות לגבי מה נעשה בפרק 100. בסוף החלטנו להיפגש יחד אני ועדי ופשוט להיזכר בקטעים מפרקים וגם לדבר על איך הכל התחיל… :) אז איך באמת הכל התחיל? הייתי מקשיבה להרבה פודקאסטים על עיצוב מוצר בחו״ל אבל לא מצאתי פודקאסט בעברית, בעידודה של שיר זלצברג הבנתי שיש כאן חוסר והחלטתי לפתוח פודקאסט. אז פניתי למיכאל שוורץ שלו כבר היה פודקאסט מצליח בתחום העיצוב לעצמאים. הוא עזר לי להבין איך להקים פודקאסט. בסוף השיחה הוא אמר לי ״אני עושה את השיחות האלה הרבה, מקווה שלא בזבזת לי את הזמן״ . אז אמרתי לו - ״אתה יודע מה, תוך חודש יש פודקאסט באוויר״ - וזה מה שקרה. כשהקמתי את הפודקאסט הייתי מלאת חששות, אם רק מישהו היה אומר לי שזה כל כך יצליח כנראה שהייתי פועלת הרבה יותר בבטחה. אבל האמת היא שכל יוזמה שמתחילים אין באמת מושג לאין זה יוביל ומה יהיה. והפחד לעשות טעויות כל כך מלווה אותנו לאורך הדרך. אבל הנה זה מסוג הרגעים שעוזרים לי לחשוב על כמה אנחנו צריכים להיות חיובים ופשוט להאמין בעצמנו. כי אנחנו טובים ואין סיבה שלא

בפרק הזה עדי אירחה את נועה שטרן, והן דיברו על עיצוב בעולמות לא קונבנציולניים. גם הפרק הזה כמו קודמו, יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI Live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. נועה היא Lead Product Designer ב-FIDO, והיא בחרה את המסלול קריירה שלה לפי חברות שמעניינות אותה ועושות משהו טוב. היא התחילה את דרכה בעולם ה-HealthTech ועבדה על מוצר שהוא למעשה משחק במציאות מדומה, שמטרתו לתרגל תרגילים שהפיזיוטרפיסטים נותנים, ומאמן את האזור הפגוע תוך כדי משחק שמכוון להתמקד באותו אזור. אחרי כמה שנים, כשחשבה שהקריירה שלה תתמקד בעולם ה-HealthTech, היא עברה לעבוד בFido - חברה בתחום ה-FinTech, שמפתחת מוצרים פיננסים ללקוחות באפריקה. התחומים האלו מאוד שונים אחד מהשני, אבל מה שמשותף להם (חוץ מזה שהם פשוט מרתקים), הוא שלשניהם יש אתגרים ייחודים שעולים - צריך ללמוד עולם תוכן חדש, ולהכיר משתמשים עם צרכים מאוד מיוחדים וספציפים, ולאחר מכן להתאים להם חוויה שנכונה להם. נועה מספרת איך היא התמודדה עם האתגרים האלו, ומה היא עשתה כדי לצלול לעולמות החדשים הללו כמה שיותר בקלות. בכנס עצמו, נועה

אתחיל בזה שהפרק הזה יצא תחת שיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI live. ברק דנין איפשר לנו הזדמנות מגניבה מאוד - להזמין אלינו לפודקאסט מרצים שהולכים לתת הרצאות מרתקות בכנס, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות שם. ראשון הזמנו את ישי כהן, שההרצאה שלו בכנס נקראת ״מי פנוי להובלה״. אז הפרק לא יהיה על נושא ההרצאה כדי שיהיה למה לצפות… אבל נראה לי שכמוני, גם אתםן תוך כמה רגעים תתרשמו ששווה להקשיב לישי - ולא משנה על איזה נושא הוא מדבר :) אז ישי הוא head of UX בחברת evinced, מרצה בקורס UX בטכניון, ועושה מנטורינג בתוכנית Google Experts. ישי ואני מדברים בפרק על ״העצמת משתמשים - הדור הבא של חווית משתמש״, (ובאנגלית UED - User empowerment by design), שזה אומר איך ניתן ליצור מוצרים דיגיטלים שמעצימים אותנו כבני אדם. אחד הרעיונות החשובים של UED הוא לקחת את התכונות האנושיות שלנו - החולשות והחוזקות שלנו, ולהתייחס אליהן בכבוד, ולא בניצול. ישי ושותפיו במכון UED, מפתחים מתודולוגיה שאמורה להוכיח את היתרון הכלכלי לחברות שמעצימות את המשתמשים שלהם. מודל מעניין שישי דיבר עליו הוא מודל האדוות - מודל זה מדבר על כך שמוצר יכול להיות בעל מטרות טובות בה

אז רילוקיישן כן או לא? בשביל זה אירחתי את אלעד שטיין, מנהל UX בווייז, שעבר מישראל לעבוד במשרדים של גוגל בניו יורק. אלעד דיבר על האתגרים שבמעבר לאמריקה, הזרות ההתחלתית והאינטימיות שנוצרת עם הזמן עם התרבות והאנשים. אבל עם כל זאת לדעתו רילוקיישן, זה מעל הכל חוויה. לגור בסביבה שונה ולחוות דברים שכל כך שונים מהמקום שגדל. מעבר לזה, אלעד שיתף שהסקיל העקרי שהוא רכש זה תקשורת. הוא צריך לעבוד עם אנשים ממדינות שונות, מה שדרש ממנו בזמן קצר להכיר אנשים מתרבויות שונות ולהצליח להתחבר אליהם. אלעד שיתף בכנות, שהשנה הראשונה היא קשה. זה לא פשוט להיכנס לחברה שבה אתה מגיע מבחוץ. אבל הסקיל של התקשורת שהוא רכש זה משהו שלגמרי מלווה אותו גם במקום המקצועי שלו כמנהל עיצוב. להבין מה הצד השני רוצה וצריך גם אם זה לא ממש נאמר. אחד הדברים שאני לקחתי מהפרק זה שרילוקיישן זאת חווייה מאתגרת אבל בעיקר מלמדת לדעתי, צריך ממש לרצות את זה בשביל להצליח בזה. קצת כמו כל דבר בחיים. עריכה והפקה: Marina Brodsky Gold

למונייד זו חברה שתמיד כשהסתכלתי עליה מהצד, חשבתי לעצמי שזו חברה עם אתגר ממש מגניב. הרי כשאנחנו צריכים ליצור קשר עם חברת הביטוח שלנו, זה בדרך כלל משהו שאנחנו דוחים, כי זה זכור לנו כחוויה שלילית, ותכלס - אלו סוג החברות שאנחנו אוהבים לשנוא. אז לכן חשבתי שלעבוד בחברה כזו, ולהצליח לעשות שינוי חיובי באיך שתופסים את החברה - זה אתגר עיצובי מרתק. אז בלמונייד הבינו את זה כבר בהתחלה, והם הבינו שהם רוצים לעשות את זה אחרת. ואפילו עומר מספר שנתקל במישהו שצייץ ״איזו חברת ביטוח מגניבה יש לי״. שזה די קטע, לא? אז בפרק ״הוויז׳ן המיתוגי של Lemonade״, עומר אסא שמוביל את צוות העיצוב בלמונייד והקריאייטיב דירקטור, מסביר את המשמעות מאחורי ערכי המותג, ואיך הם מביאים אותם לידי ביטוי בחוויה המשתמש, בקופי, באיורים ובכלל בכל אספקט במוצר. עומר מסביר שהערכים שלהם הם הפריוריטי מספר אחת, וכל רעיון שעומד בערכים האלו - מוצדק מבחינתו. דבר נוסף שדיברנו עליו הוא גחמות של עיצוב. מתי הן מוצדקות ומשרתות את הברנד לטווח הארוך ומתי הן לא. ולמה באמצע פלואו ממש חשוב וממוקד במוצר של ביטוח לבעלי חיים, בצוות המוצר לא וויתרו על לכתוב שאלה בג׳יבריש, ולהגיד שזא

כשאני וShir Zalzberg הקלטנו את הפרק לפני כמה חודשיים, המצב של הייטק היה משמעותית יותר בטוח. בחודשים האחרונים הפיד שלי מוצף בפוסטים של EX Google, Meta, Sealsforce שביום אחד איבדו את העבודה, אני מרגישה שהשאלה של ״איך לא לפחד משינויים?״ הופכת להיות כל כך משמעותית. אחד הדברים ששיר אמרה שממש התחברתי, היה שהיא לא רוצה שהעבודה תגדיר את מי שהיא, שעל המצבה שלה יהיה רשום ״מקימת Startup Designers” מבחינתה העבודה היא עוד כלי לעזור לנו לחיות חיים טובים יותר. בפרק דיברנו על איך לא לפחד משינויים ולקבל החלטות שיקדמו אותנו למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם. באופן אישי, כשהקשבתי שוב לפרק בדרך הביתה, הרגשתי כמה השיחה עם שיר מחדדת לי שוב מה הדברים החשובים באמת בחיים. להאזנה הכנסו ל-Radio Button באפליקציות הפודקאסטים אחד הדברים ששיר אמרה שממש התחברתי היה, שהיא לא רוצה שהעבודה תגדיר את מי שהיא, Startup Designers” מבחינתה העבודה היא עוד כלי לעזור לנו לחיות חיים טובים יותר. בפרק דיברנו על איך לא לפחד משינויים ולקבל החלטות שיקדמו אותנו למקומות שאנחנו רוצים להגיע אליהם. באופן אישי, כשהקשבתי שוב לפרק בדרך הביתה, הרגשתי כמה השיחה

כשמיכל ועדי דיברו לראשונה על הרעיון להקליט פרק שעוסק באפיון לבני 65+, היה נראה שזה נושא מצוין לדבר עליו, בייחוד שעוד לא התמקדנו בו בפודקאסט. ומצד שני חשבנו - מה זה בדיוק 65+? האם אנחנו יכולות להגדיר אוכלוסיה כל כך רחבה תחת מטרייה של נושא אחד? כדי לענות על השאלה הזו ניתחנו את המאפיינים השונים שקיימים אצל אנשים מבוגרים, ומיכל הסבירה שאין קו אחד שמייצג את כולם, אלא יש כל כך הרבה שוני ברמות המסוגלות, במוטיבציה, ביכולות הקוגנטיביות. ישנם גם אנשים מבוגרים ששימוש במוצרים דיגיטלים בא להם באופן טבעי ונוח, ואנחנו צריכים לזכור לא להניח שכולם מתקשים. ומהנקודת מוצא הזו צריך להתחיל. אחת השאלות בהן התמקדנו היא - למה בכלל חשוב להביא אנשים בני 65+ לסביבה הדיגיטלית? השאלה הזו חשובה ביותר ומייצגת את הבסיס שאותו חייבים להבין ולהכיר כדי ליצור מוטיבציות חזקות מספיק לפעולה. דמיינו שאדם קרוב אליכם לא מצליח לשלם על כרטיס באוטובוס, או מגיע לדואר ואז מבין שהיה צריך להזמין תור מראש, או שלא מצליח להגיב לברכות היומולדת שמקבל בוואטצאפ. היום, כידוע, אחוז משמעותי מהחיים שלנו מתנהל בעולם הדיגיטלי, ואם אנשים בני 65+ לא יהיו חלק מהעולם הזה, הם

איך לבנות מסלול קריירה בהייטק? את הפרק הזה שידרנו לפני כשנה וחצי, לפני שקרה ה״משבר״ בעולם היייטק. בפרק יהודית אשר ארחה את נבות וולק, והם דברו על איך להשקיע את הזמן שלנו בצורה חכמה בשביל לבנות מסלול קריירה בהייטק שנכון לנו. נבות הוא מאנשי ההייטק המוכרים בישראל, ומנחה את הפודקאסט המצליח 30 דקות או פחות. אמנם נבות לא מעצב ולא מגיע מעולמות העיצוב, אבל בשיחות שלו ושל יהודית, היא הבינה שיש לו גישה מעניינת ששווה לדבר עליה, ושההמלצות שלו נראות רלוונטיות היום מתמיד. הנה ציטוט קצר מהפרק, שטוען טענה לא פשוטה לגבי קו הסיום שלנו כעובדים בהייטק. ״אני חושב שמעצבים לא מבינים תמיד את המתמטיקה של ההייטק, לא יעזור רוב הקריירות בהייטק נגמרות באזור גיל 55.
 בואו נגלה לכם סוד יש הייטק משנות השמונים, כמה אנשים שעובדים איתך הם מעל גיל 55? הפירמידה הולכת ומצטמצמת ולכן חשוב שנראה איך אנחנו משקיעים את הזמן שלנו בהייטק בצורה נכונה וחכמה״ נשמח מאוד לשמוע את דעתכם.ן. בקהילה - האם יש לנו זמן מוגבל בהייטק? הפיקה וערכה: נופר ארביב

 נציין שהפרק הוקלט בתחילת אוגוסט, 2022.

די ברור לנו שהמסלול שלנו בהייטק צריך להיות כזה שאנחנו מתקדמים בו. הרי הגענו לגיל ולסטטוס שבו כל מה שחסר ללינקדאין שלנו זה טיטל כזה או אחר. אבל האם זו באמת המוטיבציה שצריכה להוביל אותנו? 
איתי וונשק הוא VP של-Google Design Platform מנהל מעל ל-300 אנשים בגוגל. בשיחה עם איתי הוא שיתף בתיסכול שהוא חווה כשהוא רואה אנשים שמחפשים את הקידום בשביל הדרגה. לדעתו קידום נכון צריך להגיע ממקום שבו את מנסה ורוצה לשנות משהו בעולם דרך זה שאת מנהלת אנשים או תהליכים. 

אם המוטיבציה זה הדרגה זה יכול לגרום לתסכול כי זה לא בשליטה שלנו, לעומת קידום ממקום שפשוט נהנים בעבודה, נותנים ערך למוצר ולאנשים וזה מה שמוביל לקידום.

תמי ורשבסקי, שאותה עדי לוין הזמינה לדבר בפרק האחרון ״כלכלה יצירתית״, השפיעה על כולנו בלי שכולנו מודעים לזה בכלל. תמי מתעסקת בכלכלה וחדשנות יצירתית, ופרוייקט חייה הוא להעלות למודעות שכלכלה מבוססת חדשנות יצירתית חשובה לא פחות מכלכלה שמבוססת חדשנות טכנולוגית. ולמה זה משפיע עלינו? כי באמצעות נתונים ודו״חות חשובים שהציגה בארץ (באחד הפרקים הקודמים תמי ועדי מדברות על דו״ח חשוב שהובילה שיצא בישראל, וזה ממש מתחבר לנושא הזה), תמי ושותפיה הצליחו להוכיח את החשיבות בין השקעה ביצירתיות לבין פריון (נושא שמדבר על התפוקה שלנו כעובדים), ובכך בפעם הראשונה, תוכניות מימון ממשלתיות הכירו בתקצוב לעיצוב, חדשנות בתהליכים, יואיקס יואיי ועוד. אז מה זה בכלל כלכלה יצירתית? זו היכולת של א.נשים מתחומי התעשייתיות היצירתיות להביא ראייה חדשנית ויצירתית לשולחן, ועל ההשפעה החשובה שלהם בכל תחום שהוא - החל מתעשיית המזון, ורפואה, ועד לבינה מלאכותית וחקלאות. במשך המון זמן הכלכלה נשענה על המצאות טכנולוגיות - סטארטאפ ניישן, ותמי טוענת כמה חשובה היצירתיות להצלחה של שינויים גדולים - קריאייטיב ניישן. אנחנו מביאות המון דוגמאות שממחישות את הדבר הזה. למשל

לפני שנתיים, עידו התראיין אצלנו בפרק, והוא ויהודית דברו על Figma, סקצ׳ ואדובי. על היחסים בין שלושתן ואיזו פלטפורמה הולכת להוביל את השוק. הם השתעשעו עם כל מיני השערות, אחת מהן היתה שסקצ׳ יקנו את פיגמה כדי לגבור על אדובי. את מה שקרה בסוף - רובנו לא צפינו (אחח התמימות). מאוד שמחתי להזמין אותו אלינו שוב, ולדבר על הכל בפרספקטיבה חדשה לגמרי. כשיצאה הידיעה על כך שאדובי רכשה את פיגמה, יצאו כל כך הרבה ניתוחים, דעות, רגשות שונים… והתחושה הרווחת היתה של אכזבה גדולה. פיגמה אהובתנו, מתמזגת לחברה כל כך שנויה במחלוקת. מין יחסי אהבה שנאה שכאלו. מצד אחד - כולנו גדלנו עליה, וחבים לה תודה ענקית על זה שהיא לקחה חלק גדול בלאן שהמקצוע שלנו התפתח. מצד שני, אנשים מרגישים שהם נכוו מאדובי בגלל סיבות שונות כמו חוויה משתמש מסורבלת, או מודל התשלום המחייב. מצד שני, פיגמה - חברה שעושה הכל באופן שונה. נותנת לנו כלקוחות חוויה שגורמת לנו להתאהב בתוכנה. אני זוכרת שלראשונה כאשר פתחתי פיגמה, לא הבנתי איך פותחים את סרגל הכלים. איפה כל הכלים?? ואז הבנתי, הם נשארו באדובי. כל מה שאני צריכה נמצא. וזה הסטייט אוף מיינד שהם שינו אצל רבים מאיתנו (נכון, ג

כשהגעתי לוויז והתחלתי לעבוד על הפיצ׳ר הראשון החווית עבודה שלי עם הדיזיין סיסטם הייתה טובה, הרגשתי שהדיזיין סיסטם חוסך לי זמן ולא מסבך אותי יותר מדי. ספריה מסודרת בפיגמה, הסבר קצר ופשוט על קומפונטה וביעקר מענה סופר זמין של הצוותישבתי לשיחה עם גיא לוין, סקוואד ליד ומוביל תחום Design Infrastructure בווייז.כיום כמעט כולם כבר מבינים את הערך שצוותי עיצוב וארגונים מפיקים מדיזיין סיסטמם - אבל איך גורמים לזה לעבוד? במילים אחרות, איך בונים דיזיין סיסטם שמעצבים (ומפתחים!) אוהבים, וצומחת יחד עם הארגון?התובנה העיקרית שלי מהשיחה עם גיא היא שדיזיין סיסטם הוא שירות, שהלקוחות שלו הם המעצבים בצוות. לעצב רכיבים זה קל; האתגר האמיתי הוא לרתום את הצוות למטרה, כך שמעצבות ומעצבים יעדיפו להשתמש בסיסטם כי זה קל ונוח ומספק ערך - לא כי המנהלים שלהם אמרו להם.הפרק הזה הוא אחד הספונטנים שלנו, ישבנו לשיחת קפה במטבון של וויז, ואיכשהו התחלנו לדבר על דיזיין סיסטם ואז אמרתי לו. ״אולי נקליט פרק?״ גיא זרם ובצורה לא מוסברת הסטודיו היה פנוי, וכך התבשל לו פרק.אני מקבלת בקשות לפרקים מסוג ״איך נראה יום עבודה״ אני חושבת שאנשים אוהבים את התחושה של להיות